שאלה של רצון: הטרור המשתולל גובה קרבנות ונבחרי הציבור מפרסמים פוסטים לוחמניים בפייסבוק, אבל האם ישראל באמת עושה כל שביכולתה כדי להיאבק בטרור בכלים העומדים לרשותה? הנה 5 החלטות וצעדים שיכולים לחזק את ההרתעה וניתן להחיל אותם באופן מיידי
הגבלת זכות העמידה של מחבלים ומשפחותיהם בבית המשפט
רק בישראל עדיין ניתן לראות מחבלים טרוריסטים מגישים עתירות לבית המשפט העליון. הם מגישים עתירות שנועדו להגביל את פעילות צה"ל, הם עותרים לטובת שיפור תנאיהם בכלא, הם עותרים כדי לדרוש את החזרת גופות מחבלים שיצאו למסע הרג חפים מפשע או כדי למנוע הריסת ביתם לאחר שמחבל יצא ממנו לבצע פיגוע טרור. בכל מדינה מערבית מתוקנת, ובוודאי במדינה בה הטרור הוא "מכת מדינה" ראוי להגביל את זכות העמידה של טרוריסטים ולא לאפשר להם אותה כאחד האדם. ברגע שהם בחרו בדרך הטרור, הם אלה שקיבלו את ההחלטה להעדיף את ההתנהגות הברברית והרצחנית על פני התנהגות אנושית, ועלינו לקבוע לכך תג מחיר מוסרי, ערכי ומשפטי בשלילת זכות העמידה שלהם בבתי המשפט.
החרמת והלאמת רכוש משפחות מחבלים המקבלים משכורת בעבור הפיגוע
כידוע, הרשות הפלסטינית משלמת למעלה ממיליארד שקלים בשנה למחבלים ומשפחותיהם. מדינת ישראל יכולה לקבל החלטה הגיונית, להחרים ולהלאים רכוש של המשפחות הללו, בתוכן גם משפחות של ערבים ישראלים המקבלות בנוסף לקצבאות הרגילות גם בונוס כספי מיוחד, לטובת קופת המדינה. אם מהלך זה יצא לפועל, היתרון הכלכלי שביציאה לפיגוע יפחת וההתרעה תתחזק. במהלך תקופת מאסר עולם מחבל רוצח מרוויח כיום למעלה ממיליון ש"ח. החרמה והלאמה של סכום זהה, בכסף או בשווה כסף, ממשפחתו הגרעינית, יכולה להניא מחבלים פוטנציאלים מלצאת לבצע פיגוע, במיוחד אם המניע הכלכלי הינו משמעותי עבורם. למערכת הביטחון ידוע על מחבלים שיצאו לבצע פיגועים מתוך מניעים כלכליים, והחלטה כזו יכולה לסכל אותם מבעוד מועד.
קביעת רף ענישה מינימלי מחמיר בגין מעורבות וסיוע לטרור
"חוק המאבק בטרור" אשר נחקק בשנים האחרונות נועד להחליף את הבסיס המשפטי עליו הסתמכה התביעה בעת העמדה לדין של מחבלים. אם בעבר האישומים נקבעו על סמך "הפקודה למניעת טרור" משנת התש"ח-1948, הרי שהיום מעמידים לדין על פי החוק החדש. אלא שהמחוקקים קבעו את רמות הענישה על בסיס "ענישה מקסימלית" ולא על פי עונשי מינימום. לדוגמא: עבירת "אימון והכשרת גורמי טרור" גוררת עונש מקסימלי של 9 שנות מאסר. אלא שבדרך כלל בתי המשפט מגלים הבנה ל"נסיבות חייו" של המחבל או בנסיבות אחרות הקשורות למעשה הפיגוע עצמו וגוזרים עליו עונש מופחת יותר. אם הכנסת רוצה, היא יכולה לתקן את החוק כך שכל עבירה ביטחונית תגרור עונש מאסר מינימלי מחמיר, כך שיקול הדעת של בית המשפט יצטמצם, ומחבלים יקבלו עונש ראוי יותר על מעשיהם הנפשעים.
קביעת ענישה מחמירה במיוחד למחבלים "חוזרים"
אם בוחנים את פרופיל המחבלים שהורשעו בעבירות ביטחוניות ב-20 השנים האחרונות, רואים כי חלק ניכר מהם כבר ריצו עונשי מאסר בעבר, השתחררו וחזרו לעסוק בטרור. חלק מהם השתחררו מבלי שסיימו לרצות את עונשם במסגרת "עסקת חליפין" או "מחווה מדינית" וחלקם סיימו לרצות את העונש שנגזר עליהם ומיד שבו לעסוק בטרור. מחבלים כאלה ראוי שינקטו נגדם בענישה מחמירה במיוחד. למשל- כפל ענישה. זה עוד צעד שניתן להחליט לגביו באופן מידי ויכול לחזק באופן משמעותי את העמידה של ישראל למול הטרור. על פי אמות המידה המשפטיות ותקדימי העבר, ניתן להניח כי גם בית המשפט לא יפסול חוק כזה, באם יעתרו כנגדו.
החמרת תנאי כליאת המחבלים הרוצחים
רבות דובר על תנאי הכליאה המפנקים להם זוכים המחבלים בבית הכלא בישראל, אך מעט מאוד השתנה. המחבלים עדיין נהנים משלל תנאים והטבות, הכוללים ביקורי בני משפחה, שיחות טלפון, טלוויזיה, רדיו, עיתונים, מגזינים, מתקני כושר, ארוחות עשירות, משחקי חברה, צפייה במשחקי כדורגל, מפגשים ללא הגבלה עם עורכי דין שלא לצורך משפטי מובהק, טיפול פסיכולוגי, קנטינות עם תקציב לסיגריות, ממתקים ושתייה קרה. עצם הידיעה על מכלול התנאים האלה, בנוסף למשכורת חודשית קבועה ולכבוד להם הם זוכים ברחוב ובכלי התקשורת בעזה וברמאללה, יש בהם כדי לעודד מחבלים לצאת ולבצע פיגועי טרור. ומעבר לחשיבות חיזוק ההרתעה, יש פה גם עניין של צדק: למה שמחבלים רוצחים בכלל יקבלו את התנאים המשופרים הללו? אם ישימו אותם בבידוד ובתנאים מינימליים בלבד התואמים את החוק הבינלאומי ולא שום דבר מעבר לכך, הכלא בישראל יקרוץ להם קצת פחות ואנו נביא להצלת חיי אדם.
