לכל נאשם מגיע לקבל בזכות ייצוג משפטי. אך מה קורה כשעורך הדין עצמו רואה עצמו כחלק מהמאבק במדינת ישראל? תופעת עורכי הדין המסייעים למחבלים אמנם אינה חדשה למערכת הביטחון, אך לפי המשכיות התופעה אפשר לתהות אם היא מטופלת כראוי. האם יש לה פתרון?
"מחבלים בחליפה" זו לא קלישאה אלא מציאות איתה מתמודדת מערכת הביטחון הישראלית. המחבלים הכלואים בישראל זכאים למפגשים עם עורכי דין. הם מנצלים את נקודת התורפה המוסרית של מדינת ישראל על מנת להעביר מסרים בין מחבלים בבתי כלא שונים, בשירות ארגוני הטרור. בנוסף לכך, קיים חשש גדול משימוש שנעשה במידע שמגיע אליהם במסגרת העברת חומרי חקירה לידיהם, הכוללים לעתים גם מידע בטחוני רגיש ודליפת המידע לעיניים עוינות.
הבעיה אינה מסתכמת כאן. מי שהיה התובע הצבאי הראשי בפרקליטות הצבאית, סא"ל במיל' עו"ד מוריס הירש צוטט בעבר בראיונות לאתרים ערוץ 7 ו"הקול היהודי" כי קיימת פרצה חמורה נוספת המאפשרת לעורכי דין מהרשות הפלסטינית לייצג מחבלים בבית הדין הצבאי, כשלמעשה אין ודאות כי הם בכלל למדו משפטים וייתכן כי חלקם קיבלו את התעודה מסיבות אחרות לחלוטין. עוד הוסיף הירש כי לעתים אותם עורכי דין בכלל לא צריכים להופיע לעיני בית הדין, ומעצם ההכרה בהם כעורכי דין מייצגים, הם עשויים לקבל מידע וחומר ראייתי שיכול לסייע להם בקידום הטרור.
בחודש אוגוסט 2019 גזר בית המשפט העליון עונש של 13 וחצי שנות מאסר בלבד על עו"ד טארק ברגות, ערבי ישראלי שייצג מחבלים רבים, לאחר שהורשע בביצוע ארבעה פיגועי ירי וניסה לבצע ארבעה פיגועים נוספים. ברגות כבר נעצר ונחקר בעברו בחשדות להסתה לטרור, אולם התאפשר לו להמשיך ולשמש כעורך דין בישראל. עו"ד נועם ליאור החבר במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, ניסה להתריע בזמן אמת ופנה לוועדת האתיקה בלשכה במטרה שיפעלו כנגדו אך זו המשיכה לאפשר לו להיות עורך דין ברישיון, אף לאחר שהוגש נגדו כתב אישום.
בשנת 2014 נתפסו שישה עורכי דין והורשעו בכך שהעבירו מסרים וכספים בין המחבלים הכלואים בישראל. גם הם קיבלו עונשים קלים יחסית, 4 ו-8 שנות מאסר במסגרת עסקאות טיעון שנערכו מולם. עדות נוספת לענישה המקלה ניתן לראות בהחלטת בית המשפט העליון להקל בעונשו של המחבל עו"ד מחמד עאבד שהורשע בכך שניצל את מעמדו כעורך דין על מנת להעביר מסרים בין מחבלי החמאס הבכירים הכלואים בישראל ובינם לבין גורמי חמאס בעזה, קטאר ובטורקיה. עאבד קיבל תחילה עונש של שבע וחצי שנות מאסר, אולם לאחר שהגיש ערעור לבית המשפט העליון, קוצר עונשו לחמש וחצי שנות מאסר בלבד.
למול התופעה הזו נאבקים כמה ארגונים הפועלים לחזק את ישראל במאבקה בטרור. בין הארגונים ניתן למצוא את ארגון נפגעי הטרור "אלמגור", ארגון "לביא", ארגון "עד כאן", המחלקה המשפטית בארגון "מבט לתקשורת פלסטינית" ופורום המשפחות השכולות בארגון "אם תרצו". ארגונים אלה מתמודדים מול מערך שלם של ארגונים נגדיים הפועלים לטובת המחבלים. המערך הזה כולל את "הקרן לישראל חדשה" "עדאלה" ו"האגודה לזכויות האזרח" המקבלות מימון ממדינות אירופה ומסייעות משפטית למחבלים, ובנוסף, גם ארגונים פלסטיניים, דוגמת ארגון "אל חאק" הפועל בזירה במשפטית נגד מדינת ישראל.
לטענת הארגונים הציוניים, על מנת להפסיק את התופעה החמורה בה עורכי דין מסייעים למחבלים, יש לנקוט במספר צעדים, החל משלילת רישיון לעריכת דין של מי שנתפס מסייע למחבלים, והקפאת רישיונו כבר בשלב במעצר, המשך בקביעת עונשי מינימום חמורים בהרבה לעורכי דין שסרחו וניצלו מעמדם על מנת לסייע למחבלים, וכלה בהגברת האכיפה והפיקוח בתוך כותלי בתי הכלא תוך צמצום זכותם של המחבלים לפגישות עם עורכי דין שלא לצורך משפטי מוגדר ומובהק. בנוסף, הוצע להפסיק את הנוהג לאפשר למחבלים ייצוג באמצעות עורכי דין שקיבלו את הסמכתם מהרש"פ.
