במקום שאין אנשים: סיפורם של חמישה מחסידי אומות העולם

רבים מכירים את סיפורם של כמה מחסידי אומות העולם כמו אוסקר שינדלר וראול ולנברג, אולם ישנם מאות חסידי אומות העולם שסיפורם המרתק לא זכה לחשיפה מספקת. לרגל יום השואה אנו מביאים כאן בקצרה את סיפורם של חמישה מהם, שזכו להכרה מאוחרת בשל מעשי גבורתם להצלת יהודים

הם היו גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, הם באו ממקומות שונים ועסקו במקצועות מגוונים, אך תכונה אחת משותפת הייתה להם – חמלה. כשאנו בוחנים את רשימת חסידי אומות העולם אנו מגלים שם בין השאר סופרת בריטית, דיפלומט ספרדי, קונסול יפני, תופרת גרמניה, רוקח פולני, מהנדס גרמני, מורה בלגית, חקלאי אוקראיני, פוליטיקאי בולגרי, כומר איטלקי ופועל נמל לטבי. כל אחד ואחת מהם, במקום בו חיו, גילה אומץ ואנושיות במהלך השואה והביא להצלת חיי יהודים, תוך שהוא מסכן את עצמו ולעתים רבות גם את משפחתו. לאחר המלחמה ותקומת מדינת ישראל, הם זכו להכרה בהם על ידי ארגון "יד ושם" כ"חסידי אומות העולם".

אידה קוק – הסופרת שהבריחה עשרות יהודים לאנגליה

הסופרת הבריטית אידה קוק כתבה מעל 110 ספרים תחת שם העט "מארי בורצ'ל" אשר חלקם זכו להצלחה גדולה והניבו לה הכנסות שסייעו לה לממן את פעילותה להצלת יהודים. סיפורה ההצלה יוצא הדופן החל במהלך ביקורה בגרמניה עם אחותה לואיז לשם נסעו כדי לצפות באופרה. במהלך הביקור נחשפה אידה לסבל הרב שעוברים היהודים. יחד עם אחותה הן סייעו לעשרות יהודים להימלט מגרמניה הנאצית לאנגליה, תוך שהן עוזרות להם גם להבריח את רכושם. הן שכרו דירה בלונדון בה אכלסו את היהודים ולפי ההערכות הצליחו למלט כ-60 יהודים למקום מבטחים. בשנת 1964 הכיר ארגון "יד ושם" בשתי האחיות, אידה ולואיז, כ"חסידות אומות העולם".

אנדרה גלן-הרשקוביצ'י – המורה הבלגית שהצילה כאלף ילדים

אנדרה הייתה מורה בבית הספר בבריסל שבבלגיה. יום אחד הגיע לבית הספר אחד מתלמידה כשעל מעילו טלאי צהוב. אנדרה ביקשה מכל תלמידיה כולם ללבוש סינרים, כך שהטלאי הצהוב של הילד היהודי יוסתר. מנהלת בית הספר בו עבדה כמורה פעלה להסתיר בו כשנים עשר ילדים, אך בפשיטה שביצעו הגרמנים על בית הספר הילדים נתפסו ונאסרו. מנהלת בית הספר ובעלה נשלחו למחנות ריכוז שם נרצחו. מרגע זה לקחה על עצמה אנדרה להציל כמה שיותר ילדים ובמשך למעלה משנתיים היא ביצעה פעולות מורכבות ומסוכנות ביותר והצליחה להציל כאלף ילדים באמצעות החבאתם אצל משפחות נוצריות ומנזרים. בשנת 1989 אנדרה הוכרה כ"חסידת אומות העולם" על ידי ארגון "יד ושם". בשנת 2007 היא אף ביקרה בישראל וקיבלה אזרחות כבוד ישראלית. גם המנהלת אודיט אובארט ובעלה זכו להכרה כ"חסידי אומות העולם".

הרמן פרידריך גראבה- מחבר במפלגה הנאצית לחסיד אומות העולם 

גראבה נולד בשנת 1900 למשפחה ענייה בחבל הריין בגרמניה. בגיל 31 הוא הצטרף לשורות המפלגה הנאצית, אך לאחר זמן קצר החל להסתייג מדרכה. לאחר שהיטלר עלה לשלטון הוא הביע ביקורת פומבית כנגד עוולות שנעשו ליהודים ובשל כך נעצר למשך מספר חודשים אך שוחרר למרבה המזל מבלי שהועמד לדין. גראבה נכח בהוצאה להורג המונית של כ-5,000 יהודים בידי כיתות ירי של האס.אס ומשתפי פעולה אוקראינים. המחזה הנורא השפיע עמוקות על גראבה שהחליט לנסות ולהציל כמה שיותר יהודים. וכך היה. גראבה עבד בחברת בנייה בשם "יוזף יונג" והוא ניצל עובדה זו על מנת להשיג חוזי עבודה שלמעשה כלל לא יכל לבצע. לשם ביצוע העבודות, כביכול, העסיק מספר רב של יהודים בתור כוח עבודה, תוך שלמעשה הוא מוותר על כספו ומסכן את חייו באופן ממשי. לאחר המלחמה גראבה עבד בשירות מחלקת פשעי המלחמה בארה"ב שם סייע בהכנת כתבי האישום במשפטי נירנברג. עקב עיסוקו הממושך בנושא ופעילותו להעמדה לדין של נאצים, הוא הושמץ ונרדף בגרמניה בשנות החמישים והשישים. בשנת 1965 ארגון "יד ושם" החליט להכיר בו כ"חסיד אומות העולם".

ניקולאי קיסליוב- הציל 218 יהודים ולא סיפר לאף אחד

קיסליוב נולד בבשקריה שברוסיה ובשנת 1939 התגייס לצבא האדום בו שירת כקצין. לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות הוא נשלחת לחזית הלחימה, שם נפל בשבי אך הצליח להימלט. הוא הקים יחידת פרטיזנים שנקראה "הנוקם". יהודים רבים ביקשו להצטרף ליחידה הזו אך לא הייתה אפשרות לכך מבחינת כלכלתם. הוא פנה אל המפקדה האזורית של הפרטיזנים ושאל מה ניתן לעשות. השיבו לו כי הדרך היחידה היא להוביל את הניצולים אל מחוץ לאזור השליטה הנאצית. במשך חודש ימים הוביל קיסליוב כ-270 יהודים במסע מפרך בן 1500 קילומטרים. במהלך המסע נהרגו 52 יהודים בהיתקלויות שונות עם הנאצים אך בסופו של דבר הצליח להגיע עם היתר לאזור בשליטת הצבא האדום. לאחר המלחמה, קיסליוב לא סיפר דבר על מעשה גבורתו שהתגלה רק מאוחר יותר ובמקרה. בשנת 2005 הוענק לקיסליוב תואר "חסיד אומות העולם" ע"י ארגון "יד ושם". מאוחר יותר צולם סרט "רשימת קיסליוב" על מעשה הגבורה שלו.

אנטון סוחינסקי- החקלאי העני המוזר שאהב אדם 

סוחינסקי נולד בעיר זבורוב באוקראינה למשפחה ענייה מאוד. הוא לא ידע לכתוב ולקרוא ולא נישא מעולם. הוא היה נחשב לטיפוס תימהוני ומוזר בשל עדינותו הרבה ואהבתו לכל בעלי החיים. בשנת 1943 הוא שכנע משפחה יהודית, משפחת צייגר המונה שש נפשות, להסתירה בביתו, יחד עם נערה יהודייה בשם ציפורה שטוק אותה הסתיר עוד קודם לכן. תוך זמן קצר גילו שכניו של סוחינסקי על דבר ההסתרה והסכימו לשתוק רק בתמורה לקבלת כופר, ששולם להם על ידי משפחת צייגר. בסך הכל הסתתרו בני המשפחה במחבוא במשך תשעה חודשים ארוכים, מבלי שהייתה להם כל יכולת לזוז. הוא דאג לששת בני המשפחה לאוכל ושתייה ונעזר לשם כך באחיו ובגיסתו. בשנת 1974 הוכר אנטון סוחינסקי כ"חסיד אומות העולם" ע"י ארגון "יד ושם", ועשרים שנה לאחר מכן נערך טקס מיוחד לכבודו.

לצורך הכנת כתבה זו נעזרנו במקורות שונים ובהם אתר ויקיפדיה והאתר הרשמי של ארגון "יד ושם".